חזרה למאמרים

אין דבר כזה לא אישי

שיטוף:

תמיד ידעתי מי אוהב אותי ומי לא.

אולי לא תמיד נתתי לזה לנהל אותי( במאמץ רב) אבל זה תמיד היה שם בתודעה שלי.

בסביבה האישית שלי, בסביבה המקצועית שלי ידעתי לזהות מי מרגיש לי לא אמיתי, מי שם אבל לא באמת רוצה להיות, למי אני לא עוברת טוב בגרון.

אחת העצות הגרועות שקיבלתי, או אולי שתיים, היתה "לא כולם חייבים לאהוב אותך", " זה לא אצלך, זה לא קשור אליך, זה לא אישי".

אז הנה העצה הטובה שאני יכולה לתת לכם.ן מניסיוני.

אין דבר כזה לא אישי.

תסמכו על החושים שלכם. אם זה אישי, חברי, מעגלים חברתיים, אל תהיו במקום שבו אתם מרגישים שאתם לא הדבר הכי טוב שקרה לסביבה שלכם.

אם זה בעבודה, תדעו שאם אתם מרגישים לא בנוח, אתם כנראה לא טועים בתחושה.

ובכלל בחיים, תהיו רק במקום שבו אתם באים לידי ביטוי והערכה. אל תהיו במקום שבו נותנים לכם תחושה של פשרה או ברירת מחדל.

תסתכלו על עצמכם.ן ותספרו לעצמכם את הסיפור הכי טוב שלכם. לא סיפור שהוא אתם ומה שאתם מאמינים בו.

מי שידע להעריך את זה, יהיה שווה אתכם. ומי שלא…לא.

בסוף הכל אישי, הכל מבוסס על כימיה ומוטיבציה.

אז אם עברתם ליד חבר והרגשתם רוח קרה, אם נכנסתם לבוס שלכם והרגשתם זלזול או חוסר הערכה, אם יצאתם ממפגש והרגשתם בבטן שמשהו לא עובד? תבחרו לספר לכולם שאתם מתנה.

אהבה ומודעות. זה הכל.

שיטוף: