במאמר הקודם שלנו עסקנו ב"עדכון הגרסה" שהחוזה הפסיכולוגי, בין מעסיק לעובדיו עובר. ניתחנו את המעבר למודל ה-Office Core אותה דרישה גוברת של המעסיק הישראלי לחזור למיקוד, לקצב משותף ולנוכחות משמעותית במשרד. טענו שם שהבית צריך לחזור להיות "המקום למנוחה" והמשרד "המקום שבו הקסם קורה".
אך ככל שאנחנו מעמיקים במודל הזה, עולה שאלה קריטית, איך מוודאים שהחזרה לקצב עבודה אינטנסיבי במשרד לא תוביל לשחיקה שתבטל את כל יתרונות הפריון? התשובה טמונה בשינוי התפיסה של רווחת העובד (Well-being) לא כהטבה נחמדה, אלא כאסטרטגיה עסקית עם ROI (החזר השקעה) מדיד.
פרדוקס הנוכחות: כשהעובד במשרד אבל הראש לא.
המעסיק של 2026 כבר לא מסתפק ב"סימון וי" על נוכחות. הוא מחפש אימפקט. אלא שכאן אנחנו נתקלים בתופעה שנקראת Presenteeism. דוח של Deloitte (2024)חשף נתון מבהיל, העלות של עובדים שמגיעים לעבודה כשהם שחוקים, לחוצים או חולים נפשית, גבוהה פי כמה מעלות ההיעדרות שלהם. הם שם פיזית, אבל הפריון שלהם אפסי.
במודל ה Office Core אם לא נשקיע ברווחה, אנחנו פשוט נמלא את המשרדים באנשים עייפים שלא מסוגלים לייצר את אותו "קסם" שחיפשנו.
הנתונים לא משאירים מקום לספק, המספרים מהשנתיים האחרונות מוכיחים שרווחה היא השקעה כלכלית טהורה:
החזר של 400% – לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO) , על כל דולר אחד שמושקע בתוכניות חוסן ובריאות הנפש, הארגון מקבל חזרה 4$ במונחים של פריון עבודה וצמצום ימי מחלה ותחלופה.
חברת Salesforce ענקית הטכנולוגיה, החליטה להפוך את המיינדפולנס והחוסן לחלק אינטגרלי מלו"ז העבודה. התוצאה, עלייה של 27% בפריון. הם הוכיחו שכשהעובד מקבל כלים לניהול הלחץ שלו, הוא מסוגל לתת הרבה יותר בשעות הליבה במשרד.
ניהול ה Focus Time של Microsoft, החברה הטמיעה כלי AI שמסייעים לעובדים להגן על "זמן הריכוז" שלהם. ב-2025 ראינו שארגונים שמאמצים טכנולוגיה כזו מצליחים לשמר טאלנטים לאורך זמן רב יותר, כי העובד מרגיש שהארגון שומר על המשאב המנטלי שלו.
החוזה הפסיכולוגי החדש: מחויבות דו-סטרית.
אם במאמר הקודם אמרנו שהעובד צריך להחזיר את הריכוז והנוכחות למשרד, הרי שהמעסיק חייב לספק בתמורה סביבה שמאפשרת "קיום בר-קיימא".
שוק התעסוקה של 2026, כפי שמשתקף בסקרי Gallup, מראה שדור ה Z ודור ה Y כבר לא מתרשמים מפינוקים חיצוניים. הם מחפשים "חוסן ארגוני". הם רוצים לדעת שאם הם נותנים 100% במשרד בשעות הליבה, הארגון רואה אותם כבני אדם ולא כמשאבים מתכלים.
לסיכום: מי ינצח ב-2026?
החזרה למשרד היא הזדמנות אדירה לשקם את התרבות הארגונית, היא חייבת לבוא עם "חבילת תוכנה" מעודכנת של רווחה. הארגונים המנצחים לא יהיו אלו שרק יאכפו נוכחות, אלא אלו שייצרו סביבה שבה העובד יכול להביא את הגרסה הטובה ביותר שלו – בריאה, ממוקדת ומחויבת.
אל תשאלו כמה עולה לכם להשקיע ברווחה. תשאלו כמה עולה לכם עובד נוכח-נפקד בשולחן העבודה.
מקורות מידע וקריאה נוספת:
Deloitte (2024) "Mental health and wellbeing in the workplace"
דוח המפרט את העלויות הכלכליות של שחיקה Presenteeism.
לדוח המלא של Deloitte
World Health Organization (WHO) "Mental health at work"
נתונים על החזר השקעה (ROI) של 4:1 בתוכניות בריאות נפש
לפרסום הרשמי של ארגון הבריאות העולמי
Salesforce (2024/25)
דוחות על השפעת תוכניות המיינדפולנס והחוסן על פריון העובדים
סקירה על תרבות הרווחה בסיילספורס
Microsoft Work Trend Index (2024-2025)
מחקרים על שימוש ב-AI (Microsoft Viva) לניהול זמן ריכוז ומניעת הצפה דיגיטלית – לדוח המגמות של מיקרוסופט
Gallup (2025) "State of the Global Workplace"
נתונים על ציפיות דור ה-Y ודור ה-Z ממקומות העבודה בנושא Well-being
לנתוני Gallup המעודכנים
