אנחנו במגייסת לא נחגוג ולא נציין את יום האישה. אין סיבה.
כי אם הן לא שבות, אנחנו לא שוות.
כי אם הם נחטפו, אנחנו לא שווים כלום.
אישה בישראל 2024 יכולה למצוא את עצמה במצבים שבהם כל הטוב שיש בטל ומבוטל ושום עציץ או פרח לא יוכל לכפר על כך.
כי עדיין יש מי שלא מבין כמה קשה האלימות נגד נשים, ואלה נבחרי ציבור שממשיכים להיבחר.
כי עדיין יש מעסיקים שמעדיפים גברים, ואין לה בעיה לומר את זה.
כי עדיין מתפעלים מזה שיש נשים לוחמות, אבל לא סופרים את מה שהן אומרות או מתריאות, ואת המחיר על זה לא נפסיק לשלם לעולם.
כי את יכולה לראיין אישה בישראל שבעלה נשוי לשתי נשים ואין לה מה לעשות נגד זה, והיא אזרחית, גם אם היא ערביה.
כי רק נדמה לנו שאם הצלחנו להגיע עד לפה אז יש לנו מה לחגוג. אז לא.
הדרך ארוכה, קשה וכואבת.
ישראל 2024 נראית חשוכה מאי פעם, ולכן אנחנו נמשיך לעבוד ולקוות לימים טובים.
פשוט תהיו אנשים טובים. כל השאר אולי פעם יגיע.
