מחבר: מגייסת

לפני 7 שנים כשדלתות הגיוס שלנו נפתחו בחרנו להיות אלה שמגייסות א.נשים.

בחרנו לא להתמחות בתחום מסוים, בחרנו בא.נשים.

7 שנים אחרי, קצת בוגרות יותר

הרבה מנוסות יותר

מיתון, שוק מעסיקים, מועסקים, קורונה, מחאה ומה לא, אנחנו יודעות שיש דבר אחד שאנחנו מצוינות בו, מתמחות בו. אנחנו יודעות לגייס.

אנחנו מגייסות לארגונים קטנים, ולחברות ענק

לתפקידי מטה ולתפקידי פרופסיה

אנחנו מגייסות לתפקידים בתחילת הקריירה ולמשרות מנכ"ל לארגונים בכל קשת העיסוקים והמגזרים.

אנחנו נדע להקשיב לכם.ן ולשאול את השאלות הנכונות

נדע לאפיין ולסייע בתהליך הגיוס מתוך מקצועיות גדולה ותשוקה עצומה לעשייה שלנו.

אנחנו, זה נטע ואני, וצוות הגיוס שאיתנו.

ליטל, מוריה, בר, אור וליהי, קארין ושחר והמגייסות שמצטרפות אלינו עוד רגע.

אם אתם מחפשים את המשך דרככם המקצועית, אנחנו במרחק שליחת

קורות חיים או טלפון, כנסו לאתר שלנו.

megayeset.com

אם אתם מחפשים שותפים לתהליך גיוס מוצלח, אנחנו במרחק מייל או שיחת טלפון.

עליה 0542333119

נטע 0547000604

יש דרך לעשות את הדברים נכון וטוב.

יש את מגייסת

והתמונה – הדלת החדשה במשרדים החדשים שלנו. בכל זאת, גם אנחנו גדלים.

בכירים לא כותבים נכון את קורות החיים שלהם. נקודה

• ספרו איפה אתם עובדים. מה הארגון עושה, איפה הוא פועל, באילו עולמות תוכן. אין טעם לשלוח קורות חיים דיסקרטיים אם שם החברה מצוין בלינקדאין.
• מה אתם מנהלים? להיות מנכ"ל זו מיומנות. על איזה תחום מקצועי אתם מבססים את המיומנות שלכם.
• מה הערך המוסף הניהולי שלכם? מה שיניתם בארגון, מה שיפרתם? האם הכל נמדד באחוז רווח וזהו?
• אם אתם מסיימים תפקיד בכיר אחרי תקופה קצרה ספרו למה? אם נדרשת דיסקרטיות, בקשו אותה. אם אתם לא יכולים לסמוך על ההד האנטר שלכם, תחליפו אותו.
• שימו לב להגדרות התפקיד והניסיון הנדרש. זה לא מסייע לשלוח קורות חיים ולא להסביר למה מצאתם שאתם מתאימים ועונים לדרישות כשאין קשר בין דרישות המשרה לניסיון שלכם. אם כבר שלחתם, תסבירו.
• זה לא משנה אם תשלחו קורות חיים או קישור ללינקדאין שלכם. אבל, אם אתם מסתמכים על פרופיל הלינקדאין שלכם, דאגו שיהיה שם מספר נייד וכתובת מייל.
• יש המון בכירים שמחפשים את המשך דרכם. כטבען של פירמידות, הן צרות. אם כבר יש הזדמנות נכונה, תפעלו נכון להגיע אליה. לשלוח קורות חיים גנריים שלא מבטאים אתכם זה חסר טעם וחסר ייחוד.
• כתבו לעצמכם את קורות החיים שלכם. נסחו עבורכם את פרופיל הלינקדאין שלכם. אחרת, אנחנו מקבלות קורות חיים שנראים אותו דבר, מספרים את אותו סיפור ולא מייחדים איש ואישה ביכולות שלהם.

זו הקריירה שלכם. לא שווה שתשקיעו?

אז מה כן? – ספרו את הסיפור שלכם. תסבירו מה אתם עושים. מה מייחד את העשייה שלכם, ומה הם ההישגים יוצאי הדופן שאליהם ייחשף המעסיק/הארגון שיבחר בכם.

בואו להיות מי שאתם. זה חייב לנצח!!!

כמובן שהפוסט פונה לבכירים ובכירות כאחד ואחת

אל תשלחי לי קורות חיים למייל
תשלחי לי קורות חיים בוורד
תשלחי לי קורות חיים בעברית
אל תשלחי לי קורות חיים של נשים
אל תשלחי לי קורות חיים של חרדים
אל תשלחי לי קורות חיים של ערבים
תשלחי לי קורות חיים
למה את לא שולחת קורות חיים
לא ראיתי ששלחת
אני בחו"ל
עוד לא קראתי מיילים מאז שחזרתי
אל תתקשרי אלי לנייד
תתקשרי אלי
למה את מתקשרת למשרד
אני אעדכן
אל תעדכני את המועמד
אין לי זמן לעדכן אותו

לכל כלל יש יוצא מן הכלל
מזלנו שהלקוחות שלנו הם יוצאים מן הכלל
ומי שלא, כנראה שלא באמת רוצה לגייס.

למי שרוצה לגייס, מגייסת היא הבית להשמות מקצועיות, שפועלות על פי חוקי וכללי שוויון, הוגנות ומקצוענות
עליה 0542333119
נטע 0547000604

זה לא מחקר. זה לא מדע מדויק. אני לא כלכלנית. זה מהניסיון שלי וההתרשמות ממה שאני חווה ביום יום.
מה קרה כאן בשנה האחרונה? 2022 מתאפיינת בהיותה חצויה ובקיצוניות בין החציונים.
פתחנו את השנה בקול תרועה. כל שני וחמישי הוכתר יוניקורן חדש. הייתי במצב שבו נפתחה לי משרה לגיוס ביום רביעי, וביום ראשון קיבלתי טלפון מהמנהלת שיש שינוי במשרה ומעכשיו הם יוניקורן.
השכר השתולל, חברות "גנבו" עובדים אחת מהשנייה ובכך דאגו להרים את השכר, חילקו מענקי חתימה, מענקי השארות ועוד תופינים. אחר כך התלוננו שהשכר לא נורמלי ואיך יכול להיות שבודק עם שנה ניסיון מבקש 25,000 ₪.
כמו כלבלב שרודף אחר הזנב של עצמו.
חברה מגייסת ז פונה למועמדים ומפתה אותם ע"י שכר גבוה ומענקי חתימה לעזוב ולהגיע אליהה העובד מודיע על עזיבה החברה בה הוא עובד משמרת אותו ומציעה לו יותר שכר ומענק השארות וכך חוזר הניגון, ועובד שבתחילת שנת 22 הרוויח 30,000 ₪ אחרי 3 חודשים ביקש וקיבל 40,000 ₪.
מה עוד קרה? כולנו עבדנו היברידי, נפתחו משרות, המון משרות והמון תקנים, בלי פרופורציה לכלום.
כשפניתי למועמדים השאלה הראשונה שנשאלה "האם המשרה היברידית?" לא היברידי לא זז.
היינו זחוחים וזחוחות, ומחלקות הגיוס קרסו תחת העומס, חברות גייסו עוד מגייסות.ים, והיה ברור שעוד מעט הכל יתפרק ששוק מטורף וקיצוני לא שורד לאורך זמן.
יאמר לזכותנו (מגייסת) שהתרענו על כך כבר ב דצמבר 21 בכתבה בדה מרקר. ייחלנו לאיזון ויציבות.
החצי השני של 2022 היה כבר סיפור אחר. סיפור של התפכחות. למשקיעים נמאס לראות איך הכסף שלהם נוזל בקצב שיא , ללא תוצרים, והחליטו לשים לזה סוף.
בנקודה זו החלה הבהלה. יש המון חברות עם המון עובדים ואין שום דבר למכור. סכומי עתק שהיו אמורים להספיק ל X זמן, היום יספיקו ל X פחות 30% (העלייה בשכר בחברות ההייטק)
מה עושים? מפטרים, ומגייסים.
מפטרים ומקצצים, מיצרים אוירה של חוסר יציבות, של פניקה, שכולם נפגעים ואז מגייסים עובדים חדשים בשכר ריאלי. פה מתחיל המרמור: "למה לפטר בדלת אחת ולגייס בדלת השנייה?"
למה? כי זה באמת לא הגיוני להעסיק בודק עם שנה ניסיון ב 25,000 ₪ כשאפשר להעסיק את אותו עובד בשכר ריאלי ב 15,000ש"ח או 18,000 ₪ , וזה לא הגיוני להעסיק מנהל קבוצת פיתוח ב 60,000 ₪ כשאפשר להעסיק את אותו עובד ב 45,000 ₪ או 50,000 ₪.
מחלקות המחקר ופיתוח בחברות הן המרכיב הכי משמעותי והכי יקר בחברות התוכנה והייטק. אני לא חושבת שזה צריך להשתנות. מדובר בא.נשים חכמים שלמדו שנים רבות, וילמדו כל חייהם כי הטכנולוגיות משתנות כל הזמן והם צריכים להיות מעודכנים בכדי להיות הכי טובים, ולהוביל את החברה קדימה.
הם אלו שמחזיקים את כל מערכות הליבה של המערכות/אפליקציות/מוצרים של החברות ועל כתפיהם מונחת האחריות להצלחת החברה.
עניין הגילנות, שבו רוצים למקסם שכר בגיל צעיר, כי ידוע שקשה יותר בהמשך, הוא לפוסט אחר, למעסיק הישראלי יש עוד דרך ארוכה לעשות בעניין זה.
מה עוד עושים? חוזרים לעבוד מהמשרד ולנצל את שטחי העבודה הקיימים שנשארו מיותמים חצי מהשבוע.
זהו, מחזל"שים. המנהלים רוצים לראות את צוותים שלהם, הם מתגעגעים לשיחות המסדרון והקפה, הם מתגעגעים לפגישות הסטטוס האקראיות בין הפגישות. הם רוצים אתכם.ן חזרה במשרד. זה לא יהיה 5 ימים מהמשרד וכנראה שלא יהיה גם 3, נראה שהשוק יתייצב על 4 ימי עבודה מהמשרד, מן פשרה כזו ששני הצדדים מבינים שצריך להגיע אליה.
מה יהיה? הכלכלה העולמית משתוללת, וכשהגלים הגדולים מגיעים כולנו מנסים להישאר בסירה ולא לטלטל אותה יתר על המידה.

האדם הוא מטבעו סתגלן, ההתחלה קשה, אנחנו די לא מוצאים את עצמנו בסיטואציה חדשה, גם אם ציפינו לה ואפילו אם תיכננו אותה, ברוב הפעמים אנו פוחדים ממה יהיה אם… אם השינוי לא יצדיק את עצמו, אם יהיה גרוע יותר ועוד, אבל כמו שאנו תמיד אומרות במגייסת "את ה"לא" כבר יש לך, מקסימום תצליחי".
את הסיפור שלנו כולם מכירים. אנחנו שקופות וכל הקישקע שלנו מונח בכל מדיה אפשרית, מתוך אמונה שאם אנחנו עברנו את זה, כולם עוברים את זה, ואם כבר עברנו והסקנו מסקנות אז אולי כדאי לחלק אותן לעולם.
לפני שנה החלטנו לצמוח. ובאמת צמחנו, שכרנו עוד משרדים, התאמנו את כל התנאים הפיזיים לצמיחה הממשמשת ובאה עלינו לטובה. ההחלטה הייתה טובה ונכונה לאותה נקודת זמן שקיבלנו אותה.
בפועל קצב הצמיחה לא היה כפי שציפינו, ונשאלת השאלה, מה עושים? בוכים או מתאימים ואז יוצאים לצמיחה חדשה מהנקודה בה עצרנו?
וכמו שאתם מכירים אותנו, אנחנו מהמצמיחות. עשינו התאמות למצב החדש, נכנסנו לתקופת ביניים, של התארגנות וממש עוד מעט נתחיל במימוש התוכנית החדשה.
מה המסקנות? אל תפסיקו לתכנן את הצמיחה שלכם, זה מפחיד, צריך אומץ אבל זה שווה.
יש מיליון סיבות מדוע לא לעשות שינוי מצמיח וסיבה אחת ממש טובה מדוע כן, היכולת שלנו להגיד לעצמנו, עשינו!
זו הייתה שנה מלמדת מאוד.
למדנו שכדאי לצמוח במדרגות ועם גמישות מחשבתית ופיזית, שתהיה לנו את האופציה להתאים את עצמינו למצב החדש בלי פגיעה משמעותית במצב הקיים.
במנעד של בין הכל לכלום, יש הרבה באמצע, קחו את המנעד ופרקו אותו לסעיפים/משימות/שלבים והתקדמו שלב אחרי שלב. ברוב המקרים תצליחו ואם לא אז תמיד יש את האפשרות לחזור אחורה, אך הפעם לא תצטרכו לחזור את כל הדרך (ממש כמו בספרינטים). יש מצב שתצטרכו לחזור רק שלב אחד ולאחר זמן להמשיך משם.
למדנו שיש דברים שאינם בשליטתנו ואין לנו דרך לנבא אותם או לחשב אותם, ולכן לא צריך ממש להתעכב, תנו לעצמכם יום לבחון מה קרה ואיך, הסיקו מסקנות, אל תתעלמו, התאימו את עצמיכם והמשיכו הלאה.
למדנו שהדרך להצלחה, רצופה באכזבות וכישלונות, והשאלה הגדולה היא כיצד מתמודדים איתם, כשותפות וכבעלות עסק, למדנו שאנחנו מתמודדות מצוין, אנחנו לא מאשימות ולא שופטות ויש לנו אחת את השנייה להישען עליה, ובכל פעם שאחת מרכינה מבט השנייה מרימה אותה ולהיפך.
אל תוותרו על החלומות שלכם, סמנו את המטרות שלכם.ן, סללו את הדרך (כי הדרך לא פחות חשובה), קחו סיכונים, מחושבים אבל קחו אותם, ולא פחות חשוב, תבחרו נכון את מי שירוץ איתכם את כל הדרך
Welcome 2023
בוגרות ומבוגרות קצת יותר, חכמות ומנוסות קצת יותר, מוכנות אלייך ומקבלות אותך באהבה 

בכל בוקר, או כמעט בכל בוקר הדבר הראשון שאני אומרת לעצמי הוא שהיום אצא מהבית מבלי לסדר את המיטה.
ואז רגע לפני שאני מסיימת את כל הרוטינה של הבוקר שכוללת קצת יותר מדי קרמים נגד קמטים וקצת יותר מדי בושם, אני מסדרת את המיטה ויוצאת למשרד.
בכל פעם שאני מכינה את החומר לרואה חשבון, אני אומרת לעצמי, שהפעם אתייק הכל בערימה. לא אסדר את זה כמו שצריך.
אני תמיד מסדרת את זה כמו שצריך.
היכולת שלנו לנצח את עצמנו בכל פעם מחדש, היא אחד הכלים החזקים שיש לנו.
להתבונן על החולשות שלנו ולדעת שבכל זאת אנחנו יכולים.
במהות אני בלגניסטית, מלאה בחרדות, רגישה עד דמעות ורק רוצה שיגידו לי כמה שאני מהממת ואהובה.
בפרקטיקה אני מאד מסודרת ומאורגנת, עושה הכל כדי שהחרדות לא ינהלו אותי, ואומרת לעצמי כבר 10 שנים מול המראה שאני מהממת ואהובה.
ומה הפשט?
אנחנו חייבים להתגבר על המחסומים שלנו. להיות תמיד הגרסה היותר טובה של עצמנו. לזהות מה הם הדברים, הכשלים שמושכים אותנו לאחור ומפריעים לנו לנצח את החיים האלה.
זה המד"ע של חיינו: מודעות עצמית, דרך ועשייה.
תהיו במקום הזה ותראו את הכל משתנה.
השינוי הוא פנימי. הוא לא יבוא מאף אחד חיצוני.
אף מנהל לא יתן לכם את הכלים שאתם לא תבחרו בהם.
אף מנהל לא יקדם עובד שלא יגיד שהוא רוצה להיות מקודם, אבל גם אף אחד לא יקטין אתכם במקום שבו אתם תגדילו את עצמכם.
קחו את המושכות בידיים שלכם. תעשו את זה למענכם. זה משתלם. מבטיחה

אני אחרת.

לא גובה ממועמדים שכ"ט בגין ייעוץ. מתפרנסת רק ממעסיקים.
אני לא יוזמת כנסים, לא מנהלת קבוצת ווטסאפ.
אין לי חברותא, ואני שותה קפה בניחותא.
לא עושה סקרים, ולא מנהלת קשרי קהילה.

יש לי שותפה לדרך
יחד אנחנו מנהלות צוות מקצועי שבו אנחנו משקיעות את כל כולנו,
ומדי יום אנחנו פוגשות ומשימות את טובי המקצוענים בתפקידים השונים בארגונים הרבים שהם הלקוחות המגייסים שלנו.
תחושת הסיפוק הגדולה שלנו מגיעה מהמילה "תודה", מהביטוי "זה לא מובן מאליו".

לפני שפוגשים אותנו במגייסת, את מודל ההשמה שלנו, את הצוות שלנו, לא יודעים להעריך את התהליך, את העשייה.
זהו מבחן התוצאה שאנחנו עומדות בו ולא מאכזבות.
לא את המועמדים ולא את המעסיקים.

נדרשת מידה גדושה של אומץ בכדי לצאת בהצהרה כזו.
לקח לנו זמן לאזור את האומץ הזה, ומי שמתאים לו לעבוד עם צוות מגייסות אמיצות ומקצועיות, מגייסת זה בית ההשמות עבורו/ה.

לפני קצת יותר משנה, התחלנו להרגיש שמשהו לא טוב קורה בעולם התעסוקה.
חברות מעלות שכר, מועמדים משנים עמדות בכל יום, מעלים ציפיות שכר, לא יודעים מה נכון להם.
כולם רצו הייטק, כולם רצו יוניקורן והיוניקורנים רצו הרבה מועמדים. אני לא נכנסת כרגע לניתוח על מה שקרה בשוק ההייטק. כולם פירשו וניתחו את זה מכל זווית אפשרית.
אבל לטעמנו ההשלכות הגדולות היו על מגזרים אחרים בשוק התעסוקה. כל מי שלא היה בהייטק רצה נתח. חברות מיתגו את עצמן שהן "כמו הייטק", שתנאי העסקה שלהם הם כמו.
מועמדים רצו את כל החבילה. אם אפשר לתת את זה בהייטק, אנחנו רוצים גם. אם לא נקבל, נמתין. אם נמתין מספיק זמן, זה ישפיע.
וזה אכן השפיע.
מעסיקים רבים נאלצו להתמודד עם ציפיות שכר ותנאי העסקה שלא היו רלוונטיים לעולמות העסקיים שלהם.
וזה לא שהתנאים היו רעים, או לא מכבדים. הם פשוט לא היו רלוונטיים לארגונים שבהם רמות השכר ותנאי ההעסקה הם אחרים.

בשיחות ובמפגשים שלנו עם מעסיקים ומועמדים דיברנו על זה.
שיקפנו והסברנו שכרגע, יש גל משתולל של חוסר יציבות.
שמה שקורה לא יחזיק מים ושלא רחוקים הימים שבהם השוק יתאזן מחדש.
כולנו יודעים שכוחות השוק בסוף מוצאים את נקודת האיזון הנכונה.
אני מזהה שהיא פה. קרובה מתמיד.
גל הפיטורין משפיע, מערער, עושה לא נעים, אבל הוא מטלטל את הספינה לכיוונים של יציבות.
התפיסה וההבנה שעדיף להיות חלק מארגון יציב, שמתנהל בשיקול דעת היא תפיסה שהולכת ומחלחלת.
אנחנו פחות שומעות ממועמדים ציפיות שכר לא הגיוניות.
אנחנו פוגשות אנשים שיודעים להעריך מעסיקים שקולים.
אפילו שומעות על כאלה שרוצים חברות שלא עושות יותר מדי רוח וצלצולים. שלא חורשות את הכותרות כל יום בגיוסים שלהן.

שלא תבינו לא נכון. אנחנו מאד בעד ההייטקס.
אנחנו רק חושבות שהיה צריך להתנהל בחלק מהמקרים קצת אחרת.

אז מה יש לנו היום?
יש המון הצעות עבודה בקשת עצומה של ארגונים.
בתעשיית ההייטק, בתעשיה, בקמעונאות.
בסחר, פיננסים, ועוד.
ההצעות שקולות יותר. מעסיקים מבינים שהם צריכים לתגמל, אבל שהקרוסלה נעצרה קצת ואפשר לדבר בגובה העיניים על שכר הוגן וראוי ולא לפחד שבעוד רבע שעה המועמד יקבל הצעה טובה יותר ולא יגיע.

ועדיין יש מחסור גדול במועמדים באופן יחסי, אבל לאט לאט הם חוזרים, ובענק.
ממשברים גדולים ההיסטוריה נעה ואיתה הכלכלה.
מטלטלות אנחנו צומחים ומתפתחים.
כל קושי הוא הזדמנות לשלב הבא.
ואנחנו, אנחנו מחזיקות חזק וממשיכות ללוות אתכם. מעסיקים ומועמדים, מעסיקות ומועמדות לאתגר הבא.

איך להיות מדויק/ת לעצמך?

הצעד הראשון לפני שאנחנו מתחילים בתהליך חיפוש למשרה הבאה, או נענים לתהליך כזה, הוא לבחון עד כמה אנחנו מחויבים לו.
האם באמת מיצינו? האם נדע לבוא ולסיים את תקופת ההעסקה שלנו במקום הנוכחי? האם באמת לא טוב לנו במידה שבה אנחנו מרגישים ברגע הנוכחי?

אם התשובה היא כן, גם היום, גם מחר וגם בעוד שבוע, זה הזמן להתחיל בתהליך להמשך בניית מסלול הקריירה שלכם.
אל תתחילו תהליך שאתם לא בטוחים בו. לא תצליחו לצלוח אותו ובמקרה הפחות טוב, לא תצליחו לייצר רושם אותנטי.
אותנטיות, מקצועיות וכוונה טובה אלה הם כלי המפתח להצליח. וזה רק לשלב הראשון, רק להצליח בלהביא את האני האמיתי שלכם.