אני אוהבת א.נשים

אני אוהבת א.נשים. בחרתי פעם לפני כמה שנים טובות לעבוד עם א.נשים במקום דוחות כספיים.
זו היתה בחירה בצומת דרכים שהיתה מאד נכונה עבורי, אבל אהבתי למספרים בכללי ואקסל בפרט לא נגמרה.
השבוע אתגרתי את עצמי והלכתי לאקסל שלי כדי להלחיץ את עצמי עוד קצת ולמצוא סיבות לא להיות רגועה.
וכמו בסופו של כל תהליך אימון מפרך, ובלעדיו, גיליתי, שלא במקרה🤣 שאנחנו שם. בכל האתגרים שהצבנו לעצמנו האיכותיים והכמותיים אנחנו עומדות ובענק.
לעמוד ביעדים בחברת שירותים זה אתגר שמחייב נחישות, התמדה ומלא אומץ. לדעת מה נכון לנו, מה מחייב אותנו ועל מה לא נוותר.
אנחנו שם.
אין שבוע בלי שאלות ולמידה, אין שבוע בלי שמחה ובלי חשש, אין רגע שבו אנחנו רק נחות ולא חושבות.

אפשר להצליח בהכל. הכל אפשרי, הכל נכון. כל מה שצריך זה להתוות דרך, לעבוד קשה ולהיות במודעות עצמית.
וכל השאר יקרה כמו קוביות שנופלות למשבצת.
תאמינו בעצמכם.ן, תעופו על עצמכם.ן, תפרגנו לכם.ן
והכל יקרה לטובה💙

אני ואת/ה נשנה את העולם

אתם יודעים מה החלק הכי קשה בגיוס?

בכל פעם שאנחנו מתחילות לעבוד על משרה חדשה אנחנו ניגשות אליה בתשוקה עצומה.
כמו יום חדש בלימודים. מחברת חדשה, עיפרון מחודד, מרקר צהוב זרחני.
פותחות משרה חדשה, מאפיינות, מדייקות, לומדות, קוראות, מתייצעות,שואלות מלא שאלות, מייחלות לתשובות הכי טובות שאפשר.

יש לנו מאגר מדהים של מועמדים/ות, אנחנו יודעות להגיע לרוב הא.נשים הרלוונטיים לתפקידים שאליהם אנחנו מגייסות.

אז איפה הקושי?
הקושי הוא בתקשורת אל מול המגייסות.
זה מפתיע, זה לא מפסיק להפתיע, אבל אנחנו משקיעות המון זמן, משאבים ומאמצים בלייצר תקשורת את מול המגייסות/ים בארגונים
אותו דרג ביניים שעובד ישירות מולנו בחלק גדול מהמשרות שאנחנו עובדות מולן.

קצת לא ברור לי למה זה ככה.
אבל לדעתי זה מטריד וצריך לעורר מחשבה בקרב כל המנהלים שאמונים על תהליכי הגיוס.
או שהמגייסות עמוסות בצורה לא הגיונית, או שהן לא רתומות לתהליך.

אנחנו במגייסת מובילות תהליך מאד מדויק ואיכותי והוא כולל, בתקופה האחרונה, בחינה ובחירה של מי שנמצא מולנו בתהליך.
האחריות המוטלת על כתפינו בלדאוג למועמדות/ים שאנחנו מלוות בתהליך היא עצומה. אנחנו לא עוצרות לרגע. מלוות אותם/ן 24/7
לא נוכל להתפשר על שיתופי פעולה שבהם לא מתייחסים למועמדות/ים באופן פחות מחויב ורציני מאיתנו.

אני ואת.ה נשנה את העולם,

אני ואת.ה אז יבואו כבר כולם.

אין דבר כזה לא אישי

תמיד ידעתי מי אוהב אותי ומי לא.
אולי לא תמיד נתתי לזה לנהל אותי( במאמץ רב) אבל זה תמיד היה שם בתודעה שלי.
בסביבה האישית שלי, בסביבה המקצועית שלי ידעתי לזהות מי מרגיש לי לא אמיתי, מי שם אבל לא באמת רוצה להיות, למי אני לא עוברת טוב בגרון.
אחת העצות הגרועות שקיבלתי, או אולי שתיים, היתה "לא כולם חייבים לאהוב אותך", " זה לא אצלך, זה לא קשור אליך, זה לא אישי".
אז הנה העצה הטובה שאני יכולה לתת לכם.ן מניסיוני.
אין דבר כזה לא אישי.
תסמכו על החושים שלכם. אם זה אישי, חברי, מעגלים חברתיים, אל תהיו במקום שבו אתם מרגישים שאתם לא הדבר הכי טוב שקרה לסביבה שלכם.
אם זה בעבודה, תדעו שאם אתם מרגישים לא בנוח, אתם כנראה לא טועים בתחושה.
ובכלל בחיים, תהיו רק במקום שבו אתם באים לידי ביטוי והערכה. אל תהיו במקום שבו נותנים לכם תחושה של פשרה או ברירת מחדל.
תסתכלו על עצמכם.ן ותספרו לעצמכם את הסיפור הכי טוב שלכם. לא סיפור שהוא אתם ומה שאתם מאמינים בו.
מי שידע להעריך את זה, יהיה שווה אתכם. ומי שלא…לא.
בסוף הכל אישי, הכל מבוסס על כימיה ומוטיבציה.
אז אם עברתם ליד חבר והרגשתם רוח קרה, אם נכנסתם לבוס שלכם והרגשתם זלזול או חוסר הערכה, אם יצאתם ממפגש והרגשתם בבטן שמשהו לא עובד? תבחרו לספר לכולם שאתם מתנה.
אהבה ומודעות. זה הכל.

תנו לטובים לעבוד בשבילכם

היום בדרך מפה לשם שמתי לב לשלטי החוצות.
לא היתה שם פרסומת לביטוח או למשקפי שמש יוקרתיים. גם לא למגדלי בלב איפהשהו.
על 80% משלטי הפרסום שאני ראיתי היום היו מודעות של חברות הייטק שמבקשות לגייס עובדים/ות אליהן.
אני מבינה ומסיקה שהמחסור בעובדים הוא עצום. ופתאום משהו הפסיק לעבוד.
מסיבות הלינקדאין, התנאים המפנקים ברמות לא הגיוניות לפעמים, החופשות היוקרתיות, והשכר הגבוה לא מייצרים פתרון.
יש פה משבר מסוג חדש וצריך לדבר בו בשפה אחרת.
יש לי 3 תובנות והמלצות לעניין:
*אל תתנו לכל הטכנולוגיה המדהימה שלנו לברוח מפה לחו"ל כי קשה לגייס כאן עובדים. תהיו יצירתיים, תכשירו עובדים, תתגמשו, תלמדו. צוות פיתוח בבולגריה זה לא באמת פיתרון למשק הישראלי .
*לפני שאתם מרימים ידיים תראו לי את האקסל שלכם. תראו לי כמה עולה להעסיק מועמד שחסרים לו 2 מהמאפיינים שאתם מתעקשים עליהם, לעומת ההשקעה בזמן החיפוש והלימוד של מה שחסר.
תראו לי שלא כלכלי להכשיר מפתח שחסרה לו שפת תכנון או איזשהו כלי, לעומת הזמן שתשקיעו והעמלה שתשלמו לחברת אאוטסורס ברומניה.
תראו לי שפרסום בטלביזיה מביא לכם את מה שאתם מחפשים ולא מתגמשים עליו.
* תבחנו אל המגייסים שלכם. תפסתם מרובה, לא תפסתם. תנו לטובים לעבוד בשבילכם ותהיו מחויבים אחד לשני.

דברו איתנו. יש לנו ערך מוסף

במקום לשאול, תעשו

במקום לשאול, תעשו
במקום לחכות, תפעלו
במקום להתעניין, תבדקו
במקום לגשש, תתקשרו
במקום לחשוש, תבטחו
תהיו בעשייה. זה עובד מעולה

בפעם הבאה, אל תשאלו אם אפשר לשלוח קוח, פשוט תשלחו
אל תשאלו אם יש לנו משרה, כנסו לאתר שלנו
אל תחפשו אנשים שמכירים אותנו, תתקשרו
אנחנו נחמדות, מקצועניות, מכילו וסבלניות
צוות מגייסת💙💙💙💙💙💙💙
(מספר הלבבות גודל, ואנחנו איתו)

תנו לאתגרים שלכם/ן לגדול אתכם/ן

ככל שהאתגרים גדלים העניין גדל.
מה יגרום לנו להרגיש סיפוק בעבודה? כבר מזמן אנחנו יודעים שהשכר הוא לא הגורם. הוא חשוב, הוא נחוץ אבל לא הוא גורם לנו להרגיש שאנחנו ממצים את היכולות שלנו.
זה הקידום? גם זה נכון חלקית.
אנחנו זקוקים לסביבת עבודה שבה אנחנו מרגישים מוערכים. שיש לנו מנהל.ת שיודעים לקדם ולפתח אותנו. אנחנו זקוקים לעשייה, לדינאמיות.
בדקו את עצמכם. מתי בפעם האחרונה הגעתם לעבודה בכיף? מתי אמרו לכם שהעשייה שלכם מועילה, טובה, נכונה?
מתי חשבתם לחפש עבודה והבנתם שאתם רוצים להישאר במקום שבו אתם עובדים היום?
ומתי חשבתם שהגיע הזמן למצוא את האתגר הבא?

בכאן ועכשיו של החיים, תהיו במקום שנכון לכם.
תנו לאתגרים שלכם לגדול אתכם

על סביבת עבודה, סיפוק ואתגר

כל שהאתגרים גדלים העניין גדל.
מה יגרום לנו להרגיש סיפוק בעבודה? כבר מזמן אנחנו יודעים שהשכר הוא לא הגורם. הוא חשוב, הוא נחוץ אבל לא הוא גורם לנו להרגיש שאנחנו ממצים את היכולות שלנו.
זה הקידום? גם זה נכון חלקית.
אנחנו זקוקים לסביבת עבודה שבה אנחנו מרגישים מוערכים. שיש לנו מנהל.ת שיודעים לקדם ולפתח אותנו. אנחנו זקוקים לעשייה, לדינאמיות.
בדקו את עצמכם. מתי בפעם האחרונה הגעתם לעבודה בכיף? מתי אמרו לכם שהעשייה שלכם מועילה, טובה, נכונה?
מתי חשבתם לחפש עבודה והבנתם שאתם רוצים להישאר במקום שבו אתם עובדים היום?
ומתי חשבתם שהגיע הזמן למצוא את האתגר הבא?

בכאן ועכשיו של החיים, תהיו במקום שנכון לכם.
תנו לאתגרים שלכם לגדול אתכם

מה הקשר בין רשימת מכולת וגיוס?

זה הכל עניין של הגדרה.

כמו רשימת קניות במכולת. אני רוצה גם וגם וגם…

כך גם הגדרה מוצלחת למשרה. אם ההגדרה נכונה, אם מי שמגייס מבין את ההגדרה, תהליך הגיוס יהיה יעיל ממוקד וקל. הבלגן מתחיל, כמו בסופר, שמתחשק לנו עוד, או לטעום משהו, או כשאנחנו מבקשים לקנות משהו שאנחנו ממש לא מבינים מהו.

תעצרו רגע. תדייקו. מנהל כללי הוא לא תמיד מנכ"ל, חשב הוא לא סמנכ"ל כספים, מנהל חשבונות עד מאזן לא ירצה לעשות רק צד ספקים, מנהל מחסן הוא לא נהג הפצה, מזכירת לשכה היא לא עוזרת אישית. עו"ד מסחרי הוא לא עוד נדל"ן. (כל המשרות לנשים וגברים כאחד) תדייקו. תבינו לעומק את התפקיד שאתם מגייסים אליו.

תשאלו עוד 2 שאלות את המנהל המגייס.מינימום תלמדו, מקסימום תצליחו💙

מבטיחות להוביל אתכם להצלחה. רק תכינו לנו רשימה מדויקת 💙💙💙

ימי המבחן של נשות ואנשי הגיוס

אלו הם ימי המבחן האמיתיים של אנשי ונשות הגיוס בארגונים.
ידענו שזה יקרה, לא חשבנו שזה יהיה במימדים ובהיקפים כאלו גדולים.
מדי יום, מספר רב של מועמדים מסירים מועמדות, מבטלים הגעה לראיונות וכל זאת בגלל שהיה מישהו שעבד מהר יותר, היה מי שהחתים אותם ודאג לא לתת לזמן לעשות את שלו.
אם עד היום ארגונים ומגייסים בארגונים ניהלו תהליכים בקצב של הארגון, על פי לוחות הזמנים שהיו נכונים לארגונים ולמנהלים בו, נראה כי למועמדים/ות של היום לוחות הזמנים האלה לא עובדים.
"בזמן שלקח לה לתאם לי ראיון, כבר עברתי שלושה ראיונות וחתמתי על חוזה". "תבקשי מהם להקדים את הראיון, אני אמור לקבל חוזה כל יום".
פעם, לא נתנו לזה מקום בתהליך הגיוס. יש ביננו כאלה שעדיין רואים במשפטים מהסוג הזה סוג של מניפולציה.
הגיע הזמן גם עבור המגייסים להחליף תקליט.
This is your money time
לא רק לדבר על רוח חדשה, שינויים, תהליכים, אדפטציות ועוד אלא באמת לעשות את זה.
להבין שאם לא ננהל תהליך גיוס מקצה לקצה בלוחות זמנים מהירים ובקצב שמתאים למהירות הסיבים האופטיים שאנחנו עובדים עליהם ניתקל מדי יום במועמדים/ות שיסירו מועמדות ונשרוף המון זמן על תהליכים שלא יסגרו בזמן.
לזמן יש מימדים רבים. עכשיו המימד הוא הכאן והעכשיו.

לבנות את עצמנו

השבוע, אם במקרה עוד לא שמעתם 🙂, בנינו מטבח חדש בביתנו.

ואז יום לפני ההרכבה הגדולה הגיעו הקוביות האלה, עטופות וארוזות, מסודרות בארגון מופתי וארוזות בשלמות. ואני, שתמיד אומרת שאסור להתייחס למועמדים ומשרות כמו קוביות ומשבצות לא יכלתי להימנע מלחשוב על כמה דומה המלאכה של המתקין למלאכה שלנו.

יום שלם הוא עמל על ההתאמה של כל הקוביות האלה למטבח שלנו. הוא עיגל, שייף, ניסר. דייק עד קצה גבול היכולת, שלא נראה שיש מקומות שבהן הרצפה עקומה ושיש מקומות שבהן הקיר רחוק מלהיות ישר. מיותר להגיד שבסוף התוצאה היתה מושלמת.

ומה הפשט? למשרה יש את הדרישות שלה. היא חייבת להכיל את כל התפוקות והדרישות שיש מהמשרה. למועמדים יש עולם שלם של יכולות. ההשכלה, הניסיון, האישיות, הרקע המקצועי. היכולת לעשות את החיבור בין המועמד למשרה יכולה להיעשות רק ביד מאומנת ובעין מכבדת. כזו שמחייבת מקצוענות ודיוק. הבנה והכלה. אומנות הבנת בני האדם. החיבור הזה צריך להיעשות בידי מקצוענים. צריך להבין איפה אפשר שהחיבור יעשה ברגישות, איפה תשומת הלב לפרט מסוים בקורות החיים שהוא המנצח. הרי במקרה שלנו מדובר בא.נשים ולא בקוביות עץ.

אל תתנו לאף אחד לגעת בקריירה שלכם/ן אלא אם אתם משוכנעים שמדובר באומן. כזה שיודע להבין ולקרוא. להסביר ולמצוא את מה שנכון לכם בדיוק רב כעובדים, רק מה שמדויק לכם כמעסיקים.

צוות מגייסת

אומנות בגיוס