הדרך הנכונה? להתאמן בלהגיד כן. השריר הטבעי שלנו במצבים של בחירה הוא להגיד לא. קודם כל- מה לא מתאים, מה לא יעבוד, מה לא יסתדר. זה מגן עלינו, ומאידך, תוקע אותנו באותו לופ אינסופי. זוכרים? אם עושים אותם דברים מקבלים את אותן תוצאות. קצרו תהליכים, עשו סדרי עדיפויות. מה חובה, ומה נחמד שיהיה. תמדדו את משך תהליכי הגיוס שלכם. אקסל הכי פשוט, עד למערכות ניהול מתקדמות. יש אינספור שיטות. תהליך גיוס שנמשך יותר מחודשיים אמור להדליק זרקור. הזרקור הוא על הגדרות התפקיד ועל התהליך. זמינות הגורמים המגייסים בארגון, ולאו דווקא המגייס שמנסה לענות על הצורך. מישהו לא מבין עד הסוף מה הוא מחפש או מחפש משהו שקשה למצוא. עכשיו קחו אחריות. מה יקר יותר. לחפש או ללמד? זוכרים? אומץ ניהולי. לנהל תהליך גיוס שמבוסס על גישה מאפשרת, מה כן מתאים, במקום מה לא מתאים, זהו תהליך גיוס שניתן ללמוד ממנו. תהליך שאפשר למצות אותו ולרתום את כולם אליו. השינוי הקטן מתחיל בנו. במקום לא, בואו נראה מה כן.