התפטרות שקטה

מה בעצם אומרת התופעה הזו של התפטרות שקטה?
כי היא לא באמת התפטרות והיא בטח לא שקטה.
יש תופעה של התפטרות. עליה עדיין לא מדברים, עשו בחינה של מה קורה עם אלה שהיום מסיימים אוניברסיטה ומחפשים עבודה. שם קורה משהו מאד מעניין, אבל זה לפוסט הבא.
התופעה שאנחנו מדברים עליה כהתפטרות שקטה בעצם מדברת על בואו נעשה רק מה שצריך ולא פיפס מעבר. או בשם אחר, בואו נהיה בינוניים. אז זה בסדר להיות בינוני? זה בסדר לעשות רק מה שצריך ולא לעשות מעבר?
מה שוב יקרה?
זה לא חדש, זה תמיד היה. תמיד היו עובדים שבחמש העט נפלה להם והלכו הביתה, אז עכשיו יש יותר כאלה? כי מה בדיוק קרה? השכר עלה קצת אז 10k במקום 7k זה מספיק טוב? כי במקום להתעקש על תשלום שעות נוספות החלטתם לוותר למעסיק? כי ה WLB ניצח? הכל טוב, הכל ראוי, אבל…זה תמיד היה. תמיד היו את אלה שרצו יותר עבדו יותר, והתקדמו יותר, תמיד יהיו עובדים שיובילו ועובדים שרוצים רק לעבוד. וזה ימשיך ככה.
קצת כמו חוק ארכימדס, הנפח שאדם תופס יאפשר לך או לשוט או לטבוע בבריכה שתהיה נוכח בה. תשתדלו לא לטבוע, נראה לי שיש פחות חליפות הצלה מפעם ואין כל כך הרבה מצילים פנויים.
זה לא שאני נגד. כל אחד צריך לעשות ולנהוג בדרך הנכונה לעצמו, כל ארגון צריך לקבל את דפוסי העסקה ההוגנים והנכונים, אבל כולנו יודעים…בסוף אחרי שהכל מתנדנד, חוזרים לנקודת שיווין שתהיה נכונה יותר לכולם.
רוב המעסיקים טובים, רוב העובדים מסורים, ובני האדם רוצים לעשות טוב