המאפשרים והלא מאפשרים

עולם הגיוס, בעיני, נחלק לשניים. המאפשרים והלא מאפשרים.

המאפשרים הם אלו המחפשים לראות מה מתאים במועמד/ת. איך החיבור לארגון, לתפקיד, למנהל, ל- DNA, לדרישות השכר, איך לוקחים את הדבר הנפלא הזה הקרוי מועמד/ת ונותנים לו/לה את ההזדמנות הכי טובה לתפקיד.

עבורי, הקריטריונים הנכונים לגיוס מתחילים במוטיבציה וכימיה. כשזה נמצא, אפשר להתגבר על המון פערים אחרים.כמובן שאנחנו מדברים בגבולות ההיגיון. לא אגייס בנקאי/ת לתפקיד של חוקר/ת מח (למרות שמפגשי בנקאים/יות עם לקוחות יכול לתת המון ערך מוסף לתפקיד:-), אבל בגדול, אתם בטח מבינים את כוונתי.בצד השני יש את הלא מאפשרים. אלה שמרגישים שהתפקיד שלהם הוא לחפש את המועמד/ת הכי נכון, הכי מדויק/ת, זה שעונה על כל הקריטריונים הנדרשים ולא מעיזים/ות לעשות משהו קצת אחר. הם/ן בד"כ אלו שישאלו אתכם/ו את כל השאלות בסגנון של – מה אתם/ן לא, איפה נכשלתם/ם, מה לא הספקתם/ן ועוד. אני לא שופטת, יש אנשי/נשות גיוס מעולים/ות כאלה וכאלה. זה עניין של גישה והשקפת חיים. איזה חצי של הכוס אתה מעדיף לראות בדרך להצלחה.

אני מודה, כשהייתי מגייסת צעירה יותר ומנוסה פחות חששתי כשהבנתי שאני מהמאפשרים. הזמן והניסיון לימדו אותי שבכל מקום שבו אני יכולה לאפשר לגישה החיובית להוביל אותי, שם אני בוחרת להיות.מסתבר שזה לא רק בגיוסים, אבל זה כבר לדיון אחר.

מגייסת על כל הצוות המקצועי שלה עובדת, מראיינת ומגייסת על פי אסכולה זו. אנחנו מאפשרות.כל מועמד/ת שנשוחח איתו/ה ידע שהגישה שלנו היא למצוא את ההתאמה, את מה שיכול לעבוד, את מה שיכול להתאים.החיים מחייכים כשבוחרים לראות את הטוב I am an enabler:-)

עליה לניאדו

מנכ"ל משותף